אין הנחתום מעיד על עיסתו

מה זה אומר?

נַחְתּוֹם הוא אופה, ועִסָּה היא בצק. האופה לא יכול להעיד על הבצק שלו, כי הוא זה שהכין אותו, וקשה לשפוט בהגינות משהו שעשינו בעצמנו.

זה לא אומר שאסור להיות גאים! מותר לשמוח ולהגיד ״השקעתי בזה״. אבל אם זה באמת טוב, אחרים כבר יגידו את זה בשבילכם. לכן, מי שהכין משהו מעולה כדאי שייתן לאחרים לטעום.

נסו לנחש מה כל מילה אומרת, ואז הפכו את הכרטיס:

מאיפה זה בא?

הביטוי מגיע מחז״ל, חכמינו זיכרונם לברכה, אבל הניסוח שאנחנו אומרים היום מאוחר יותר. במדרש בראשית רבה יש משפט קרוב, והוא מפתיע:

כלומר: מסכן הבצק שהאופה שלו עצמו אומר עליו שהוא רע. שם הרעיון הפוך: אם אפילו האופה אומר שהבצק שלו גרוע, זו עדות חזקה מאוד. בביטוי של היום הרעיון התהפך: אופה תמיד ישבח את הבצק שלו, ולכן קשה לסמוך עליו. גם בספר משלי יש משפט עם אותו מסר: ״יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ״ (משלי כז, ב), כלומר שאחרים ישבחו אותך ולא הפה שלך.

איך אומרים את זה היום?

1. ילד מגיע לכיתה עם עוגיות ומכריז: ״הכנתי את העוגיות הכי טעימות בעולם!״ מי שיכולים לדעת אם זה נכון הם מי שטועמים.
2. מישהי מעלה סרטון ומגיבה לעצמה: ״וואו, איזה כישרון!״ התגובה שווה הרבה יותר כשהיא מגיעה מאחרים.
3. בכדורגל שחקן לא קובע בעצמו אם היה פנדל. בשביל זה יש שופט, שלא משחק באף קבוצה.