מה זה אומר?
כשמישהו צועק, שומעים בעיקר את הטון ולא את התוכן. במקום להקשיב, מתחילים להתגונן ולחשוב מה לענות, ובסוף אף אחד לא באמת משתכנע.
מי שבטוח בדברים שלו לא צריך להרים את הקול. הכוח נמצא בדברים עצמם, וביכולת לשמור על שליטה גם כשמתחמם. ויכוחים הם בסדר גמור, ואפשר להביע דעה גם בשקט.
נסו לנחש מה כל מילה אומרת, ואז הפכו את הכרטיס:
מאיפה זה בא?
הפתגם לקוח מתוך ספר קהלת, שלפי המסורת כתב שלמה המלך. זה חצי מפסוק, והחצי השני מסביר למה:
דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים, מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל בַּכְּסִילִיםקהלת ט, יז
כלומר, למילים שנאמרות בשקט מקשיבים יותר מאשר לצעקות של מושל, כלומר שליט, שמדבר בין כְּסִילִים. גם מי שיש לו כוח, אם הוא צועק, פחות שומעים אותו.
איך אומרים את זה היום?
- ליד שולחן השבת הוויכוח על החדשות מתחמם וכולם מדברים בבת אחת. סבתא לא מרימה את הקול, ודווקא אותה כולם עוצרים לשמוע.
- בקבוצת הוואטסאפ של הכיתה מישהו כותב באותיות גדולות, עם שלושה סימני קריאה. מה שבאמת מרגיע את כולם זו ההודעה שנכתבה ברוגע.
- בהפסקה יש ויכוח אם היה פנדל. מי שמסביר בשקט מה ראה משכנע יותר ממי שצועק "היה! היה!".
לכיתה ולשולחן
- מתי בפעם האחרונה מישהו צעק עליכם? הקשבתם למה שהוא אמר, או רק לטון?
- למה קשה לדבר בשקט דווקא כשאנחנו הכי בטוחים שאנחנו צודקים?
- האם יש מצבים שבהם דווקא כן צריך להרים את הקול?
פעילות קצרה
שני ילדים מציגים את אותו ויכוח פעמיים: פעם בצעקות ופעם בנחת. הכיתה מספרת מה השתנה, ומי שכנע אותם יותר.









