מה זה אומר?
״לסמוך על משהו״ זה לבנות את התוכנית על כך שזה יקרה. ו״נס״ הוא דבר מפתיע וטוב שקורה בלי שהיינו מצפים לו. כלומר: לא יושבים ומחכים שהכול יסתדר לבד. קודם עושים את מה שאנחנו יכולים.
לזה קוראים השתדלות: לעשות את החלק שלנו, גם כשאנחנו מקווים שיהיה בסדר. ואם בסוף קרה נס, למשל הסוללה החזיקה יותר מהצפוי, מותר לשמוח. אבל זה הבונוס, לא התוכנית.
נסו לנחש מה כל מילה אומרת, ואז הפכו את הכרטיס:
מאיפה זה בא?
הניסוח ״אין סומכין על הנס״ הוא עברית מאוחרת, ולא ציטוט מילה במילה מהתלמוד. אבל הרעיון מופיע שם, בארמית:
לָא סָמְכִינַן אַנִּיסָּאתלמוד בבלי, פסחים סד ע״ב
בתלמוד מתווכחים חכמים איך נסגרו דלתות בית המקדש כשהחצר התמלאה, בערב פסח: מעצמן, או שמישהו נעל אותן. אחד מהם אומר ״לא סומכים על נס״, כלומר מניחים שאנשים נעלו אותן, ולא מחכים שזה יקרה מעצמו. ובמקום אחר בתלמוד כתוב: ״לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר שיעשו לו נס, שמא לא יעשו לו נס״ (שבת לב ע״א).
איך אומרים את זה היום?
- יוצאים לטיול של יום שלם עם שלושה אחוז סוללה בטלפון, בתקווה שיהיה בסדר. באמצע הטיול הטלפון נכבה. עדיף להטעין בלילה ולקחת מטען נייד.
- לא למדתם למבחן, ואתם מקווים שיהיו רק שאלות שאתם יודעים. מותר לקוות, אבל עדיף ללמוד קודם.
- יוצאים לטיול בחום בלי בקבוק מים, ״בטח נמצא מעיין בדרך״. הולכים עם מים, ואם נמצא מעיין, בונוס.
לכיתה ולשולחן
- מתי קיוויתם שמשהו יסתדר מעצמו? מה קרה?
- מה ההבדל בין ״להשתדל״ לבין ״לדאוג יותר מדי״?
- מה אפשר להכין מראש לפני מבחן, טיול או הצגה, כדי שלא נצטרך לסמוך על נס?
פעילות קצרה
בקבוצות: בוחרים מצב (טיול, מבחן, משחק) וכותבים רשימה של ״מה עושים מראש״ ורשימה של ״מה נשאר לקוות לו״. משווים בין הקבוצות.









